עשיתי רשיון סקיפר. מה עכשיו?

אני מעריכה שרבים מאלו שרוצים לעשות רשיון משיט להשטת יאכטות, נעצרים בשלב שבו קצת אחרי שהרעיון צץ במוחם, הם מסתכלים קדימה, מנסים לראות מה הם יעשו עם הרשיון לאחר שיקבלו אותו, מדמיינים מצב שהוא "גדול עליהם", נתקעים ומוותרים על החלום.


אני הייתי שם.

בשנים שלפני שעשיתי את הרשיון, אני זוכרת ששמעתי פה ושם סיפורים מלאי חוויות, ריגושים והפתעות על הפלגות ביאכטה בארץ בעולם, ועיני נצצו. רציתי גם. איכשהו תמיד שמעתי (או שאולי דמיינתי?), על אפשרות אחת ויחידה לצאת למסעות כאלה: להיות בעלים של יאכטה. מבלי אפילו לנסות לבדוק את הנושא לעומק – היה לי ברור שמדובר ב "חתיכת תיק" – הן מבחינת העלויות והן מבחינת התחזוקה. ידעתי מראש שזה ממש, אבל ממש – לא בשבילי. אני לא מליינאנית שיכולה לקנות לעצמה יאכטה בקלות, וגם אם הייתי – אין לי שום רצון או כוונה לשעבד את עצמי ואת כל זמני הפנוי לתחזוקת היאכטה*.

אני לא זוכרת מה היתה נקודת המפנה שבה הבנתי שזה לא חייב להיות ככה.
אני סקיפרית חובבת גאה ופעילה, אין לי יאכטה (ובשלב זה גם אין לי שום כוונה לרכוש אחת), ובכל זאת – אני יוצאת לים לפחות פעמיים-שלוש בחודש, ובנוסף – מפליגה בחו"ל בערך פעם בשנה.
אז מה זה אומר להיות סקיפרית פעילה מבלי להיות בעלת יאכטה?

חברות שנתית במועדון שייט

מועדוני השייט מחזיקים במספר יאכטות וכן מנהלים קהילת סקיפרים חובבים – חברי המועדון.
ככל שהמועדון גדול יותר – כך יש בבעלותו יותר יאכטות ורשומים בו יותר חברי מועדון.
פעילויות המועדונים כוללות הפלגות משותפות של חברי המועדון על בסיס קבוע, הפלגות מודרכות בהן חברי המועדון לומדים ומתנסים בנושאי ימאות מתקדמים, וכן פעילויות חברתיות כמו ערבי מועדון הכוללים הרצאות בנושאים ימיים, מסיבות וכד'.
חברי המועדון יכולים להזמין את יאכטות המועדון גם להפלגות פרטיות, בהן מפליגים איתם חברים ובני משפחה.


מרבית המועדונים מארגנים גם הפלגות לקפריסין, הפלגות בחו"ל (כשאל היעד מגיעים בטיסה), הפלגות דליברי (delivery – העברת יאכטה מהמדינה שבה היאכטה יוצרה או נמכרה – אל "נמל הבית" החדש שלה בארץ) ואפילו הפלגות מורכבות ומיוחדות כמו הפלגות במקומות נידחים במיוחד, או חציית האוקיינוס האטלנטי.
למרבית בתי הספר שבאמצעותם ניתן ללמוד להוצאת רשיון משיט – יש גם מועדון, כך שרבים מבוגרי בתי הספר לשייט ממשיכים את דרכם בתחום במסגרת מועדון השייט של בית הספר שבו למדו ובאמצעותו הוציאו את רשיון המשיט שלהם.

השכרת יאכטות להפלגה עצמית

ישנן חברות שמשכירות יאכטות לבעלי רשיון סקיפר – על בסיס חד-פעמי.
לצורך שכירת היאכטה יש להציג כמובן רשיון משיט בתוקף (לרוב משיט 30 או משיט 60).

ניתן לשכור את היאכטה להפלגה חופית, לפי שעות, או להפלגה לחו"ל (לרוב לקפריסין), לבעלי רשיון משיט 60 (רשיון לשייט בינלאומי) – לפי ימים.

יצירת קשרים חברתיים עם בעלי יאכטות

ישנם בעלי יאכטות שהיו שמחים לצאת לים יותר, אבל חסרים להם פרטנרים לכך, יש גם כאלה שיש להם פרטנרים לנושא, אבל ישמחו לגוון קצת את הרכב אנשי הצוות.
כדי להשיט יאכטה – הסקיפר חייב אנשי צוות לצידו. המשמעות היא שאם בעל יאכטה רוצה "לצאת לסיבוב" – הוא חייב לתאם את היציאה לים עם אנשים נוספים. שילוב האינטרסים – בעל היאכטה שרוצה לצאת להפליג ובעל הרשיון, בלי יאכטה, שרוצה בדיוק אותו דבר – מוביל למצב של win-win.


האפשרות הזו דורשת כמובן כישורים חברתיים ברמה גבוהה + נחישות.

הצטרפות לקבוצות של סקיפרים וחובבי שייט

האפשרות הזו היא למעשה שילוב של האפשרויות הקודמות. קבוצות של סקיפרים יכולות להתארגן באופן עצמאי ולהפליג ביחד. ישנן קבוצות שכוללות סקיפרים בעלי יאכטות וישנן קבוצות סקיפרים שבהן אין בעלי יאכטות, וההפלגות נעשות ביאכטות שנשכרות במשותף ממועדוני שייט או מחברות להשכרת יאכטות.
קבוצות כאלו מתארגנות בדרך כלל באחת משתי דרכים:
באמצעות קבוצות רלוונטיות בפייסבוק או בדרך המוכרת של "חבר מביא חבר".

את ההפלגות שלי אני מבצעת בעיקר באמצעות הדרך הראשונה – אני חברת מועדון שייט, וכן באמצעות הדרך האחרונה – אני חברה בקבוצה שהתארגנה באופן עצמאי.

אם אתם מכירים עוד דרכים בהן יכולים בעלי רשיון משיט נטולי יאכטה להפליג – אשמח אם תספרו לי על כך בתגובה לפוסט.

*אמנם בתקופה שלפני שהוצאתי את הרשיון לא ידעתי כמעט כלום על עולם הימאות, ובכל זאת, לאחר שכבר קיבלתי את הרשיון והפכתי לסקיפרית באופן רשמי – שמעתי את הבדיחה הבאה, "בדיחה של סקיפרים", וידעתי שגם אם היו מספרים לי אותה בתקופה ההיא – הייתי מבינה אותה מייד:


שאלה:

מהם שני הימים המאושרים בחייו של הסקיפר?

תשובה:

היום הראשון: היום שבו הוא קונה לעצמו יאכטה
היום השני: היום שבו הוא מוכר אותה…

שקיעה בשפך הקישון
שקיעה בשפך הקישון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *